הכרעת דין בתיק הע"ז 1368-08

1.         לנאשם יוחסה עבירה של העסקה שלא כדין של עובד- עבירה על פי סעיפים 2 (א) (1) ו - 2(א) (2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991.

2.         על פי כתב האישום, בתאריך 19.2.07 בשעה 10:30 או בסמוך לכך, במסגרת ביקורת שערכו מפקחי המאשימה באתר נשוא כתב האישום, נמצא במקום עובד שעסק בעבודות טיח. העובד לא היה בזמן הרלוונטי לכתב האישום אזרח ישראל או תושב, ולא היה רשאי לעבוד אצל הנאשם.

3.         הנאשם כפר באישום, ועל כן התקיימה מסכת ראיות בתיק. לאחר קיום מסכת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב, בהתאם לבקשת הנאשם.

4.         מטעם המאשימה העיד המפקח מר אילן אוחיון (להלן: "המפקח אוחיון").

כמו כן, מטעם המאשימה הוגשו הראיות הבאות:

 " דו"ח תיאור המקרה"- אותו ערך המפקח בזמן אמת (מא/1), קרי ביום ביצוע הביקורת, תמונה של העובד נשוא כתב האישום- אשר צולם על ידו באותה עת ( מא/3),

  "רשימת העובדים"- בה צויינו פרטיו של העובד נשוא כתב האישום (מא/2)

ו תעודת עובד ציבור- באשר למעמדו של העובד נשוא כתב אישום (מא/5).

            מנגד, העיד הנאשם.

5.           כפי שפורט לעיל, עד התביעה היה המפקח אוחיון. במסגרת עדותו בבית הדין, תיאר הוא את השתלשלות העניינים כפי שהתרחשה ביום הביקורת. השתלשלות זאת אף הועלתה על ידו באותו היום בדו"ח תיאור המקרה (מא/1).

            גירסתו של המפקח אוחיון מהימנה על בית הדין, הן לעניין קרות האירועים והן לעניין רישום פרטי העובד נשוא כתב האישום. בית הדין מקבל את עדותו של המפקח כמהימנה, וזאת לאור ההתרשמות מאופן מתן העדות: העד העיד עדות אמיתית וכנה, לא הסתיר דבר והשיב על כל שאלה שנשאל, וזאת באורח ענייני ומפורט. עוד התרשמתי, כי העד פירט את הדברים לכל אורך הדרך באופן  עקבי וסדור.

            נוכח חשיבות הדברים אותם מסר העד במסגרת עדותו ובדו"ח תיאור המקרה (שנכתב ביום 19.2.07, יום ביצוע הביקורת), מצאתי לנכון להביא במלואו את נוסח הדו"ח.

            וכך נכתב בדו"ח תיאור המקרה :

            " בפעילות שנערכה בתאריך ובשעה הנ"ל בהשתתפות המפקחים  בר- מוחא אבי והח"מ. הגענו לשכונת רמות בבאר - שבע ברח' הר בוקר 49. משפחת בוחניק. במקום וילה פרטית מאוכלסת ניצפה בחזית הבית עובד אחד לבוש בבגדי עבודה כשהוא מורח טיח שחור על קיר החומה מצד שמאל על הבית. הצגנו עצמנו בתעודות מינוי וביקשנו מהעובד להזדהות בפנינו. העובד הציג לנו תעודת זהות פלשתינית מאיזור איו"ש . מבירור פרטי העובד מול המוקד אברהם עולה כי לעובד אין רשיון עבודה בישראל והוא אינו מוגבל. למקום הגיע בעל הבית  מישל בוחניק. נגבתה ממנו עדות בה טען כי הביא בבוקר בדואי מהשוק ואיתו סגר על העבודה בעל - פה. לטענתו  אין לו שום פרט מזהה על אותו בדואי לא שם, לא טלפוני לא מס' ת"ז. כלום. הסברתי לבעל הנכס את חומרת המקרה והודעתי לו כי על פי הממצאים הוא זה שישא באחריות להעסקת העובד הזה בביתו.  העובד צולם וצולמה חזית הבית.

נמסר דיווח למוקד".

            גם במסגרת חקירתו הנגדית חזר המפקח אוחיון על הדברים שמסר בחקירתו הראשית ועל הדברים אותם כתב בדו"ח תיאור המקרה; תוך שהוא עונה על שנשאל באופן מפורט וענייני. בהקשר זה יצויין כי עדותו של המפקח אוחיון לא נחלשה בעקבות כך שהתרענן על דרך של עיון בדו"ח שכתב. עסקינן בנוהל מקובל, לפיו חוקר מרענן את זכרונו באמצעות המסמכים שערך בזמן אמת.  התרשמתי כי העד זכר את המקרה, ורק התרענן  באמצעות הדו"ח שכתב בזמן אמת. וחשוב לא פחות, התרשמתי כי הדו"ח שנכתב בזמן אמת משקף דברים לאשורם.

6.         מעדותו של המפקח אוחיון, בשילוב עם החומר שהוגש, עולות העובדות הבאות:

א.         במועד הביקורת נתפס העובד נשוא כתב האישום, כשהוא מבצע עבודות טיח על קיר ביתו של הנאשם.

ב.         המפקח אוחיון צילם את העובד בו במקום, והתמונות הוגשו כראיה. בתמונות ניתן לראות את העובד שנתפס, לבוש בבגדי עבודה ולידו כלי העבודה.